סיכום שנתיים כמנהלת שיווק במיקור חוץ

לא חשבתי שאני אהיה מנהלת שיווק כשהגעתי לפגישה הראשונה עם יקב תל שיפון.

חשבתי שהם מחפשים מישהי שתנהל את האינסטגרם.

כשהבנתי שלא - חשבתי שזה הימור מופרע, ואהבתי את זה.

קיבלתי יד חופשית.

בת 26, עם הרבה רעיונות ודעות,

בלי הרבה ניסיון - אבל עם מלא תושייה.

התחלנו לעבוד יחד כמה חודשים אחרי ה-7.10,

והיה ברור שצריך לשנות אסטרטגיה לגמרי.

זו הייתה תקופה שאנשים פחדו להגיע לגולן,

ומרכז המבקרים - מקור ההכנסה העיקרי של היקב - היה פשוט ריק.

החלטתי שאם הלקוחות לא יבואו ליקב - היקב יגיע אליהם,

וקיבלתי תמיכה מלאה.

קיבלתי תקציבים גם כשלא היו ליקב הכנסות גבוהות.

תקציבים של מי שמאמין שאתה עוד תייצר לו הכנסה.

בדיעבד, נראה לי שהם האמינו בי יותר משאני האמנתי בעצמי אז.

הקמתי אתר חדש ליקב.

עם חנות דיגיטלית של כל היינות.

אתר שיהיה אסתטי, נוח, ובעיקר - שיכניס מכירות.

אחד החלקים שהיו לי הכי חשובים בתהליך היה צילום המוצר.

לא "כי זה יפה", אלא כהחלטה אסטרטגית.

זה היה המקום שבו התחלנו להתבלט מבין כל האתרים האחרים שמציעים יין.

כל בקבוק צולם בכמה זוויות ובצבעוניות שונה,

כדי להדגיש את השוני בין הזנים, את הגיוון,

וליצור תחושה משחקית, צעירה ולא רשמית.

החנות שיצרתי עבור ליקב תל שיפון. תודה רבה לצלמת הנפלאה יעל בונפיס

וכשהיה אתר מוכן ויפה - העבודה רק התחילה.

משלוחים.

שירות לקוחות.

שיווק אורגני וממומן, בכמה וכמה פלטפורמות.

יצירת מועדון לקוחות ותשתיות לשימור קהל.

מכירת כרטיסים לאירועים והקמת המערכות הרלוונטיות.

הפקת מארזים (כן, היו גם הפקות דפוס).

מיתוג פנימי - גרפיקות לתפריטים, רולאפים, פלאיירים וחומרי נקודת מכירה.

חיבור לגוגל ישראל בפרויקט Shopping IL

(בכל זאת, גוגל ואני זה חיבור ותיק כבר ).

עיתונות. טלוויזיה.

וזה באמת על קצה המזלג.

וכל הזמן הזה - סמכו עליי.

נתנו לי חופש פעולה אמיתי:

לבחור ספקים שאני מאמינה בהם,

להיפרד ממה שפחות עבד,

ולפתח רעיונות יצירתיים בכמויות -

גם כאלה שלא כל יקב היה מעז לנסות.

כמו סומלייה מבוסס בינה מלאכותית,

שמאפשר גם מרחוק לקבל המלצה "כמו ביקב" על יין -

פרויקט שפיתחתי יחד עם בן זוגי המוכשר אהד פרל.

השבוע נפרדתי מהיקב,

ובאופן ספונטני, בזמן שאנחנו שותים יין כמובן, שיתפתי אותם -

ששנים שהדעתניות והרעיונות שלי הכניסו אותי לצרות.

בתיכון, בצבא, בעבודות שונות, וגם מול לקוחות.

"הצעות לשיפור" זה לא תמיד דבר שמתקבל באהבה.

ובתל שיפון זה היה אחרת.

לא נתנו לי אף פעם את התחושה שאני "לא נוחה", שאני צריכה להיות שקטה יותר,

או שהרעיונות שלי מסובכים או לא טובים.

התגובה לרוב הייתה: "מה את צריכה?"

"כל מה שאדם צריך, זה אדם אחד שיאמין בו" -הרב שלמה קרליבך

אחרי שנתיים החלטתי לסיים את הפרק הזה בחיי ולהמשיך לפרק הבא.

הפרק הזה חידד לי משהו מאוד ברור:

כדי שעסק יוכל באמת לפרוח, הוא צריך קודם כול תשתית טובה.

אתר.

כזה שלקוחות מוצאים בקלות בגוגל או ב-ChatGPT,

לא כי שכנענו אותם, אלא כי הם כבר מחפשים פתרון.

החיבור הפשוט בין צורך אמיתי לבין מוצר שמתאים לו.

אני כבר כמעט לא מאמינה ברשתות חברתיות ככלי מרכזי.

בטח לא כמנוע צמיחה עיקרי.

בעיניי הן כלי תומך - לא הבסיס.

מכאן ההחלטה הייתה די טבעית:

לחזור ללמוד ולהעמיק בעולם של עיצוב אתרים וחוויית משתמש.

לדייק, להשתפר, ולבנות משהו שאני באמת מאמינה בו.

תודה גדולה לכל הצוות בתל שיפון,

על ההזדמנות, האמון והשותפות.

זו הייתה תקופה משמעותית מאוד עבורי.

יום עבודה ביקב.